אופנה נוסטלגית

לפני כשבוע, חגגתי יום הולדת. 

אני חושבת שממרום 38 שנותיי, אני יכולה למצות את מהות קיומי בשתי מילים - נוסטלגיה ואופנה. 

וברצינות, מי שמכיר אותי היטב יודע עד כמה אני אוהבת לפשפש בפריטי עבר, לגלות אוצרות חדשים ממגירות חורקות, ללקט תמונות ישנות ופיסות מידע המעלים כבר אבק, אבל משמעותם כה רבה. בשבילי בכל אופן. אני אוהבת להיאחז בעבר, יש שיגידו שנוסטלגיה זוהי מחלה. כן כן, מחלה, כך הגדיר אותה לראשונה יוהנס הופר, רופא שוויצרי ככאבם של חיילים שנשלחים לקרב אך מייחלים להיות בבית. היום כבר אין מתייחסים לנוסטלגיה כמחלה, אלא כתופעה חיובית המאפשרת רפלקציה לעבר לעומת ההוה וללמוד יותר על עצמנו, על העולם. 

בואו רגע נחזור לצמד המילים - נוסטלגיה ואופנה, במילים אחרות - חנויות יד שנייה ווינטאג'. הקצב המסחרר שבו נולדות עוד ועוד חנויות כאלה, זה לא דבר של מה בכך, וזאת בשורה מעולה, אם לא לגמרי לעולם בטוח לפאשניסטיות חובבות הז'אנר... 

הרבה נכתב כבר על ידי מומחים רבים ממני, על השפעתם ההולכת וגדלה של פליטת גזי החממה להתחממות הגלובלית, שאת השלכותיה אנו רואים ומרגישים כבר כעת. יום הולדתי החל באמצע חודש נובמבר (15.11 ליתר דיוק) מעולם לא היה יבש יותר. אני זוכרת שכילדה ונערה הסמן העיקרי לסתיו היה כשכבר עטיתי על עצמי שכבות לבוש המאפיינות את החורף. כבר כמה שנים, שמראה השכבות הולך ומתרחק מיום הולדתי, משמע הגשמים הברוכים הולכים ומתרחקים מחודש נובמבר ונדחקים לימים לכמה ימים ספורים בשנה - עצוב. 

תעשיית האופנה היא בין התעשיות המזהמות ביותר, ואם יש לנו איך להשפיע, הרי זה לרכוש פחות פריטים חדשים ויותר פריטי יד שנייה, ויש בכך תענוג, האמינו לי! 

הפוסט הזה לא נועד על מנת להחזיר אתכם בתשובה, גם לא את כותבת שורות אלה (: הרי לא יקרה ביום אחד ובטוח שלא נפסיק מעתה לרכוש את הקולקציות שכולנו אוהבות לרכוש בזארה, מנגו ו"יו ניים איט". הפוסט הזה נועד כדי לספר את חווית הטיול שלי (ושל בעלי האהוב שתכנן הכל לפרטי פרטים) בעקבות אוצרות פרדס חנה, הלוא הם בוטיקים נסתרים וחנויות יד שנייה ווינטאג', תוך כדי כבר תוכלו לטעום מניחוחו הקסום של שוטטות בחנויות אלה, ואולי אולי זה יגרום לנו פשוט לרכוש פחות חדש ויותר יד שנייה. 

פתחנו את הבוקר , בחנות הויטאג' היקרה והאהובה - נוני ופורטונה. אני אישית שמעתי את השם, אבל לעולם לא ביקרתי בה. חנות מלאה בכל טוב, בגדי יד 2, צעצועי וינטאג', פריטים של פעם (באמת של פעם!) - בובות ישנות שמעלות זכרונות, כלי הגשה מבית סבתא עד למצעים פרחוניים משנות ה- 80. השוס הגדול של החנות הוא שגם אפשר לשבת במקום להנות מקפה, כריכים מצוינים ועוד. 

מי שמבקר בפרדס חנה, לא יכול שלא להתפעל משדרות העצים היפות הנטועות לאורכה ולרוחבה, שדרת הדקלים היא המרכזית מביניהן ומכילה פיסות מידע היסטוריות - סיבה נהדרת ליום טיול נפרד. אנו להזכיר הגענו לצוד פריטי אופנה במנימום מחיר ונזק סביבתי ומקסימום הנאה, לכן התמקדנו ביום זה באיתור פניני החנויות והבוטיקים. אל חצר השוק, הגענו לאחר עיקוף קטן, שם נודע לנו שיריד וינטאג' ויד שנייה מתקיים לעתים בערבים ובשבתות, קצת מבאס אבל כמה תמונות ליד במקום הנוסטלגי הזה, עוש אותי מאושרת. ליד חצר השוק, במרכז קטן נמצאת החנות צ'וחס. חנות קטנה ומטריפה עם מלא אוצרות וינטאג' ובגדי יד שנייה מכל הסוגי לכל המינים. צריך רק לפשפש המון ולמצוא את מבוקשכם. בהחלט יש מציאות. 

משם המשכנו לאורוות האמנים - מקום ששימש כאורוות סוסים, עד שהוחלט להפוך אותו למרכז אמנות, מוסיקה, עיצוב, שאנטי ויצירה מקומית. מקום מגניב לאללה, לרגע הרגשנו בחו"ל. בין חנויות המעצבים יש גם חנות יד שנייה לגברים. שווה ביקור! יש גם בית קפה במקום הנקרא ומעוצב בניחוח נוסטלגי להפליא עם כורסאות מרופטות וקסם של פעם. 

בהמשך הטיול עצרנו בשלוש חנויות יד שנייה שאני מאוד ממליצה לבקר בהן, לכל אחת הייחוד שלה (לכל אחת יש אתר פייסבוק / אתר בית ואפשר למצוא אותן שם).  

גברות פרדס חנה: הכניסה למקום היא וואו. מקום מטופח עם כסאות ומזרקת מים קטנה בכניסה לחנות. בהחלט מכניס לעניינים. החנות מתאפיינת במעט בגדים ואקססוריז אבל רואים שכל בגד נבחר בקפידה. בחנות אפשר למצוא מותגי אופנה מוכרים כמו Zara, Mango, Fila ועוד. 

פולה: חנות יד שנייה מקסימה ושקטה שנמצאת בכניסה לתוך מתחם בית פרטי, חנות המתאפיינת במבחר רחב של בגדים, אני מצאתי שם בעיקר בגדי חורף; צעיפים, מעילים, ג'קטים. לטעמי, החנות מאוד מתאימה למי שמחפשת פריטים קלאסיים, סולידיים ועל זמניים. 

גולדי- שנייה בסטייל: החנות שבה התאהבתי. לטעמי זאת חנות וינטאג' אמיתית כמו שחנות צריכה להיות, אפילו שהיא לא ממש חנות וזה הקסם שבה.אישה מיוחדת במינה, החובבת וינטאג' הגישה חלום ישן ופתחה בביתה מתחם קטן בתוך חדרון ביתי את ממלכת הנוסטלגיה ואהבתה ליד 2 שלה. הבגדים מריחים נפלא, הכל נקי ויש שם אוצרות של ממש - משנות ה - 70,80 ואם רק תפשפשו כל זמן שאתם רוצים, תמצאו גם בגדים של גולדי מימיה כנערה, שכן במשך חייה היא לא זרקה אפילו בגד אחד - זאת חוכמה! ויש לה גם אתר לרכישה באינטרנט. אבל אין כמו להגיע למקום, להנות משיחה עם בעלת המקום ומאווירה טובה של בית, נוסטלגיה וסטייל. 

לחנות נוספת שרצנו להגיע ושמה "שנייה אחת - וינטאג' סטיילינג ואומנות" לא הספקנו שכן היא נסגרת בשעה 14:00, אבל רק ממבט על הכניסה, אשר להבין שבטוח הייתי נהנית גם פה. 

ולסיום סיומת, התיישבנו לנו בבית קפה מוסתר על ידי עצים יפים המקיפים אותו 

יש עוד הרבה חנויות לבגדי יד שנייה, לאחרונה גיליתי בפייסבוק את הקבוצה "מתלבשות" שם אפשר להתעדכן גם על מכירות ביתיות של בגדי יד שייה וחוות דעתן של רבות וטובות על חנויות ויטאג' ויד 2 ברחבי הארץ.  

בנוסף, לחובבות ה'אנר הויטאג'י, אני ממליצה על הקבוצה בפייסבוק "רק וינטאג' אמיתי- קהילת אופנה משובחת". 

ולסיום, אני חייבת לסיים בהרהור פנימי, מתי רשתות הביגוד המהיר יבינו שעליהן האחריות למזעור נזקי סביבה ופליטת גזי חממה? הרי לא מיוזמה אישית של מכירות ביתיות, קנייה ורכישה של צרכניות יד שנייה בבוטיקים המקדשים את הסיפור ולא את החומר, יקום וייפול דבר בשורה לעולם טוב יותר לילדינו, אז איפה הרגולציה על אותם המפעלים ואיפה האחריות שלהם?

אז נכון, H&M כבר כמה שנים מעודדים החזרת פריטי לבוש משומשים לחנויות, בטענה כי הם מיועדים למחזור ולאחרונה גם יצאו בפרסומת ג'ינגלית של "Bring it Back". גם ענקית האופנה ZARA טוענת שהיא עושה שימוש בבדים ממחוזרים. עד כמה מזה נכון ועד כמה אחוזים מהייצור התעשייתי המזהם באמת הצטמצם לאור זאת? אני מניחה שמעט מאוד אם בכלל. 

ובנימה יותר אופטימית, אל תשכחו לשתף אותי ואת העולם על חנויות וינטאג' ויד שנייה שוות!